משחק ילדים: על שימוש במשחקים להעצמת ילדים

ישנם ילדים סתגלנים שכל דבר אצלם הוא קלי קלות, ועבור אחרים קצת פחות. אם נדע לזהות את המאפיינים הללו אצל ילדינו, בבית או במסגרת החינוכית, נוכל לקדם כל אחד ואחת בקצב המתאים לו באופן אישי ובדרך חווייתית ונעימה באמצעות משחקים

ליאת קרן

זה לא סוד שילדים אוהבים ללמוד באמצעות משחק וחוויה. כבר בגילאי הגן הם לגמרי לבדם בשטח – מנסים, מתנסים, נכשלים ומצליחים. ישנם ילדים שינסו שוב ושוב (כי הם לא מכירים דרך אחרת), וישנם כאלה שמתעקשים ואף מוצאים פיתרון לכל מצב. ישנם כאלו שמתחבבים על כל אחד, מסתגלים במהירות, משנים תוכניות עם כיוון הרוח וישנם כאלה שפחות. איך נוכל לזהות את תכונות האופי הללו מראש ובכך לסייע להתפתחותם והעצמתם של ילדינו?.

בתנועה מתמדת – עבור ילדים שלא יכולים לשבת דקה אחת בשקט, החצר היא מחוז חפצם – בדיוק שם הם פורחים, במרחבים בהם אפשר לרוץ, לטפס ולהתנדנד. אך מה קורה בפנים? בפנים הם נדרשים לאיפוק, שליטה עצמית, ריכוז והקשבה עם מינימום תנועה וזה מצב די מאתגר, במיוחד במפגשים, כי הם מתנדנדים על כיסא, מדברים, קמים ומפריעים.

לילדים כאלה מומלץ להתעסק במשהו – באישור הצוות החינוכי או ההורים – למשל: לאפשר להם להחזיק משהו בידיים כמו בובת פרווה שאפשר ללטף, קובייה הונגרית שאפשר לסובב או כל משחק אחר שיעניק תעסוקה לידיים. במידה ועדיין קשה להם לשבת – מומלץ לאפשר להם לעמוד או לגשת לפינה שקטה בה אפשר לשבת על פוף נוח, למשל, ולהקשיב למהלך המפגש. שמתי לב שבפעמים רבות יש לילדים אלו מה לתרום, זאת פשוט הישיבה שלא עושה להם חיים קלים.

מים שקטים – ילדים שקטים מסתדרים יותר טוב לבד כי הם יודעים להעסיק את עצמם. ילדים כאלו ימנעו מקונפליקטים, ומסיבה זו קל לא לאבחן אותם כי הם נחשבים ל״ילדים טובים״. לעיתים המצג בגן יהיה הפוך מזה עליו ההורים מדווחים בבית, וכדי לאזן כדאי למצוא את הדרך לסייע לילדים אלו לבטא את עצמם ולהשמיע את קולם. משחקים קבוצתיים המאפשרים תורות עם ובלי מלל יכולים להיות נהדרים עבורם. לדוגמא: ״פנטומימה״, ״איך אתה מרגיש״ ועוד.

המשחק האולטימטיבי עם חברים!

תחרותיים – הילדים התחרותיים עסוקים בצידוקים חיצוניים להיותם ״שווים״, אם על ידי השוואתם לאחרים ואם על ידי הורדת האחר. ניצחון מעניק להם תחושת ערך, ולכן כדי לנטרל את הצורך בהשוואת תמידית אני ממליצה למצוא את ההזדמנויות המתאימות, ולפרגן להם מילה טובה תוך מיקוד ביכולות שלהם. בהקשר הזה חשוב להדגיש לילדים כי זה מה שמייחד אותם, וזה ממש לא בא על חשבון מישהו אחר.

מומלץ להעזר במשחקי מזל בהם ניצחון או הפסד לא מצביעים על יכולות אישיות. משחקים כגון: ״סולמות וחבלים״, ״מלחמה״ וכיוצ״ב בונים ביטחון עצמי ומפתחים חשיבה חיובית. באופן הזה כל ילד יכול להבין מהן החוזקות והכישורים האישיים שלו, ולראות את הטוב בעצמו ובאחרים.

מנהיגים צעירים – ילדים בעלי ביטחון להוביל, הרוצים ומצפים שאחרים יילכו אחריהם ויישמעו להם. ילד יכול להיות מנהיג חיובי, משכין שלום ויכול להיות גם מנהיג שלילי, שלא מתחשב ברצון הזולת. כדי לעודד שיתופי פעולה והנהגה ״טובה״ אני ממליצה על משחקים בהם בכל פעם מישהו אחר ינהיג מהלכים ויוביל את הקבוצה. למשל: במשחקים כמו ״מצא את המטמון״ או אפילו באמצעות סוגים שונים של יצירה, כשבכל פעם מישהו אחר ישתף ברעיון את האחרים וילמד אותם.

המתבוננים – ילדים המביטים מהצד ולא לוקחים חלק בפעילות, לעיתים מביישנות או מהפחד להיכשל. עודדו אותם להצטרף לקבוצות המשחקות במשחקי הרכבה, כגון: פאזל רצפה גדול, לגו או פליימוביל בשילוב דמויות וחיות. ההשתתפות שלהם תהפוך להיות משמעותית כי הם ירגישו בעלי ערך ותורמים לקבוצה באופן שאינו מאיים ובונה את ביטחונם.

מבוגרים קטנים – ילדים בוגרים לגילם המדברים בשפה גבוהה, אחראים, מתנדבים לסדר את החדר או החצר ומסייעים לצעירים שבחבורה. מצב שכזה הוא נהדר מצד אחד, ומצד שני כדאי למצוא את ההזדמנויות לאפשר להם להשתחרר קצת ולהיות פשוט ״ילדים״. משחקים כגון: משחקי דמיון, משחקים שמגרים את החושים ועוד יכולים לעקוף את המקום הרציונלי של ״להיות בסדר״ וליהנות מהרגע כמו למשל: צבעי ידיים, פלסטלינה, פימו וכיוצ״ב.

תגובתיים – ילדים אימפולסיביים המגיבים לסביבתם או לדחפים האישיים שלהם ללא עצירה להתבוננות או תכנון. כדי לעזור לילדים אלו לפתח יכולות מומלץ לעודד אותם לשחק משחקים המחייבים התבוננות ותכנון מהלכים. משחקי קופסא כגון: דמקה,  4 בשורה ומשחקי חצר כגון ״סימני דרך״.

הצעירים – מתקשים יותר בלמידה לשמה, אך יוכלו ללמוד בדרך חווייתית באמצעות משחקים. לוטו זה פורמט מצויין ללמידה לפי נושאים, למשל: לוטו חיות, לוטו ארצות, משחקי אותיות, משחקי מספרים ועוד. הרעיון הוא להנגיש להם את החומר בשפה שהם הכי מבינים – שפת המשחק.

עולם הפוך – פינת תחפושות מאפשרת לילד להפוך – ולו לזמן קצר – למישהו אחר. ילד בוגר ואחראי יכול פתאום להיות תינוק, ילדה יכולה להיות אמא, אחות קטנה יכולה לשחק אחות גדולה וילד שסובל מהצקות יכול להיות גיבור-על. הייתי ממליצה שגם בבית וגם במסגרת החינוכית תהיה פינה מיוחדת כזאת, המאפשרת התנסות חווייתית של הילדים ואיזון נפשי לו הם זקוקים.

גיבוש – חישבו על נושא שיסחוף אחריו ילדים רבים ככל האפשר בעשייה משותפת. למשל, באמצעות משחק ״מסעדה״ עם אביזרים כמו צלחות, סירים, פנקסים וסינרים – ילדים מגיעים כ״אורחים״, ילדים המשמשים כ-״מלצרים״, ילדים שעובדים כ-״טבחים״ ועוד. ישנה אפשרות להחביא ברחבי הגן הרבה כדורים קטנים, ומי שעומד במשימה  מקבל הפתעה מיוחדת.

לסיכום, מתוך הכרותיכם האישית עם הילדים נסו לזהות את הצורך העומד מאחורי ההתנהגויות שלהם על מנת לתת לו מענה מתאים בשפה שהוא הכי מבין – שפת המשחקים, שפה שבה כולם מנצחים.

ליאת קרן היא מטפלת משפחתית מוסמכת, בעלת תואר שני בייעוץ פסיכולוגי וניסיון עשיר בעבודה עם ילדים ונוער, מדריכת הורים וצוותי חינוך .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *